מיאסניקוב נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 03.10.13.

2. לטענת התובעת, בעודה נוסעת ישר בנסיעה איטית, עקב עומס תנועה, הנתבע 2 אשר לא שמר מרחק פגע ברכבה וגרם לו לנזקים המפורטים בחוות דעת שמאי. כן תבעה התובעת כי הנתבעים יחויבו בתשלום שכ"ט שמאי בסך של 500.

3. מנגד, נטען בכתב הגנה, כי הנתבע 2 עמד ברמזור אדום מאחורי רכבה של התובעת, וכי מבלי משים התקדם לעבר רכב התובעת ופגע בו פגיעה קלה .

4. במהלך הדיון שנערך בפני, העידו התובעת והנתבע 2 אודות נסיבות התאונה.

5. התובעת חזרה על גרסתה, וכן הוסיפה כי לאחר התאונה עת ביקשה מן הנתבע 2 פרטים, זה מסר לה תחילה רק כרטיס ביקור, וכן כי ציין באוזנייה שהנזק הוא שריטה קלה ברכב. עוד מסרה, כי כאשר הגיעה אל ביתה, בתוך מספר שעות, והחלה בנסיעה לאחור, גילתה כי מצלמת הרוורס שברכבה אינה עובדת. או אז, הביטה יותר מקרוב, והתברר לה כי אכן נגרם נזק כתוצאה מן התאונה. עוד ציינה, כי מיד לאחר האמור, התקשרה לנתבע 2, אך זה טען באוזניה, כי אין לו כל קשר לנזק הנטען. בעדותה הוסיפה גם, כי לא הייתה לרכב כל פגיעה קודמת וכי לא היה מעורב בכל תאונה אחרת.

6. הנתבע 2 העיד גם הוא בפני, והדגיש בעדותו את היותה של הפגיעה ברכבה של התובעת – פגיעה קלה ביותר. משנשאל ע"י התובעת, על טענתו כי התאונה אירעה ברמזור אדום, השיב "לא הייתי בעצירה מוחלטת, היה רמזור ירוק והתקדמתי".

7. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתה של התובעת ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה ולחייב את הנתבעים בנזקיה ובהוצאותיה. ואלו נימוקיי:

ראשית, התרשמתי מעדותה של התובעת והיא מהימנה בעיני. התובעת חזר בעקביות על גרסתה לפיה רכבו של הנתבע 2 פגע בה בעת שנסעו בשיירה בעומס תנועה. מנגד, שינה הנתבע 2 את גרסתו ביחס לנסיבות קרות התאונה, שכן בעוד שבכתב ההגנה נטען כי התאונה קרתה ברמזור אדום, בעדותו בפני טען כי הרמזור התחלף לירוק וכי החל בנסיעתו.

שנית, אני מקבלת את גרסת התובעת שפנתה לנתבע 2 מיד עם גילוי הנזק, וזאת מתוך שעות בודדות לאחר התרחשות התאונה. העובדה שאכן יצרה עימו קשר בתוך זמן קצר מקרות התאונה, מעידה בעיני על הקשר הסיבתי שבין אירוע התאונה לבין הנזק. כן, סבירה בעיני טענתה, כי המדובר בנזק שלא בהכרח ניתן היה להבחין בו ללא בדיקה קרובה ומדוקדקת יותר.

שלישית, עפ"י חוות הדעת הרכב נבדק בסמוך להתרחשות התאונה (שבוע ימים) ותמונות הנזק מתיישבות עם גרסת התובעת.

לפיכך, אני קובעת כי הנתבע 2 אחראי לקרות התאונה, אשר כתוצאה ממנה הוסבו לרכבה הנזקים המפורטים בחוות דעת השמאי מטעמה.

8. סוף דבר, התביעה מתקבלת. הנני מורה לנתבעים לשלם לתובעת סך של 2260 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 25.03.14 , ועד לביצוע התשלום בפועל.

כמו כן, ישאו הנתבעים בהוצאות משפט בסך 500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, י"א סיוון תשע"ד, 09 יוני 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: